M.A. קליינר-פז עירית
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאתר psychom
אין להעתיק או לצטט מתוך הכנס ללא קבלת רשות מפורשת מאת המחברים או בעלי האתר
|
תקציר
בהרצאה זו ברצוני לתאר את אחד ההיבטים החשובים של פורום בריאות הנפש באינטרנט: הפורום כתחנה בדרך לפניה לטיפול נפשי. אשתמש ברעיונות מ"מודל הפניה לעזרה נפשית" וממחקרים על סיבות לשימוש באמצעי התקשורת לסיוע נפשי ועל יעילות הייעוץ באמצעי התקשורת, וכן אתאר מעט מנסיוני כמנחת פורומים בכשלוש שנות פעילות בתחום.
פונקציות של פורום בריאות הנפש
עם התפשטות השימוש באינטרנט הפכו חדרי הצ´ט והפורומים לאבן שואבת עבור מיליוני אנשים לחיפוש מידע, להחלפת דעות, ליצירת קשר ועוד (
Turkle).
אתרים ופורומים המנוהלים על ידי אנשי מקצועות בריאות הנפש ממלאים מספר פונקציות (
ברק, 1999), שיידונו גם בהרצאות נוספות בכנס הנוכחי. ברק, במאמרו המקיף, מדגיש את התועלת של פורומים מקוונים כקבוצות תמיכה. גם
ויינברג מתאר את הפורום המקוון כתהליך קבוצתי, וכן
גרין, 2000,
לוי, 2004,
הומינר, 2004 מתארים היבטים שונים של תועלת הפורום כקבוצה וכמקור לתמיכה, נחמה, מידע ועוד. בהרצאה מקוונת זו ברצוני להתמקד בהיבט של
הפורום כתחנה בדרך לטיפול פנים-אל-פנים, המושפע גם מההיבטים התמיכתיים והקבוצתיים של הפורום, אבל הוא גם עומד בפני עצמו.
בהתבסס על מחקרים (ארנון, 1987) נמצאו מספר
מוטיבציות של אנשים לפנייה לייעוץ פסיכולוגי באמצעי התקשורת (רדיו, טלויזיה, עיתונות) שהעיקריות בהן, לפי סדר השכיחות:
- הנעה יישומית: ´לקבל עזרה פסיכולוגית´, ´ללמוד על נושאים פסיכולוגים´.
- הנעה הקשורה בצרכים בינאישיים: ´להרגיש קירבה ואינטימיות´, ´לספק את הסקרנות´, ´להשוות את עצמי לאחרים´.
- הנעה של עניין ותעסוקה.
- הנעות נוספות לפניה לאמצעי התקשורת ולא לפסיכולוג/ית: ´להתייעץ לגבי בעיה קטנה שאינה מצריכה טיפול´, ´זמינות´, ´חשש להזדהות´, ´ייעוץ חינם´ (יונוביץ, 1987).
גם במחקרי, שבדק עמדות של פסיכולוגים לגבי הייעוץ באמצעי התקשורת, נמצא יחס חיובי לייעוץ פסיכולוגי דרך המדיה. הממצא העיקרי, הרלוונטי להרצאה זו, היה ההכרה של הפסיכולוגים שנחקרו כי הפונים
יודעים מה הם מחפשים, ומבחינים בין פניה לטיפול או ייעוץ מקצועי, לבין פניה לאיש מקצוע (פסיכולוג, יועץ) באמצעי התקשורת (קליינר-פז, 1992). כלומר, אדם הפונה לפסיכולוג באמצעי התקשורת (וניתן להניח שגם באינטרנט) יודע להתאים את ציפיותיו לגבי התועלת והעזרה שיוכל לקבל, ולהבחין בינה לבין עזרה מקצועית במסגרת טיפולית.
התנסות אישית
עם תחילת עבודתי כפסיכולוגית-מנחה בפורומים באתר ´מסע אל העצמי´ חשתי כמי שפוסעת בארץ לא נודעת. העדר המסגרת, הכללים והגבולות המקובלים בטיפול, דרשו ממני ´להתקדם תוך כדי תנועה´, ולמצוא את מקומי בין כללי הטיפול הפסיכולוגי והאתיקה המקצועית לבין העולם הוירטואלי המאתגר, בו לאנשים אין פנים, שמותיהם בדויים, המידע עליהם מועט וציפיותיהם פנטסטיות.
את תהליך הניסוי, הטעיה והתהיה התחלתי בפעילות הקרובה באופיה להנחיית קבוצה, ומהר מאד גיליתי את עוצמות ההעברה והרגרסיה המתפתחות בקשרים אינטרנטיים, ומסיבות שונות מצאתי עצמי נעה, לא לגמרי במודע, לכיוון של עבודה פחות קבוצתית באופיה. מצאתי עצמי חשה בנוח יותר ויותר עם התערבויות ´לא קבוצתיות´, הכוללות בעיקר תגובות אישיות לפונים, הכוללות תמיכה ועידוד, הבעת אמפתיה ומסירת מידע, ולעתים אף התערבויות בעלות גוון פרשני-אנליטי.
במונחי תאוריית הקבוצות ניתן לומר שעברתי מ´אנליזה של הקבוצה´ ל´אנליזה בתוך הקבוצה´, כלומר פחות שימת דגש על התהליך הקבוצתי ויותר בניה של פורום הדומה למסגרות של התייעצות עם אנשי מקצוע ברדיו, בעיתונות וכדומה.
עם זאת, קיימת שונו?ת גם בין ארבעת הפורומים שלי: בקוטב היותר ´קבוצתי´ נמצא פורום ´מתבגרים´, בו יש יותר דיאלוג בין המשתתפים, תהליכי תמיכה הדדיים, השוואה, יצירת קשרים חברתיים ותהליכים כמו תת-קבוצות, מאבקים ותלות כלפי המנחה. ואילו פורום ´חלומות´ בקוטב השני, ממוקד בפירוש חלומות, וכמעט אין בו דיאלוג בין המשתתפים.
את שלוש שנות פעילותי בארבעה פורומים ניתן לסכם בסיפוק כפעילות שהפגישה אותי עם מאות, אולי אלפי פונים, שרבים מהם נתרמו בדרך זו או אחרת. עם חלקם החלפתי התכתבות אחת, ואחרים שבים מדי פעם ומשתמשים בפורומים כמקום המלווה אותם בהתפתחותם ובלבטיהם. יש שמוצאים בפורום תמיכה והקלה, שיתוף וקתרזיס, השוואה, יש המוצאים שם מידע עניני, מידע ´מנרמל´ (עוזר לפונה להרגיש שבעיותיו אינן כה איומות או מביישות), ועוד.
לעומת ה´תושבים הקבועים´ של הפורום פונים רבים מגיעים אליו מתוך מצוקה וחיפוש אחר עזרה והקלה מיידית, מבולבלים ואובדי עצות. אחת העובדות המעניינות היא כי הפונים מתאימים את עצמם לרוח הפורום. ניתן להיווכח כי הם מזהים את סוג המידע והתשובות שניתן לקבל בפורום זה, ורבים מהם משתמשים בפורומים לבירור סוגיות הנוגעות לפניה עתידית לטיפול. עובדה זו עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים הנוגעים לשלבי הפניה לעזרה:
מחקרים בנושא ייעוץ פסיכולוגי באמצעי התקשורת ופניה לעזרה
במאמר ראשוני, עוד בטרם היות האינטרנט (1983) עסקה Bouhoutsos ביתרונות ובחסרונות של החשיפה לפסיכולוגיה באמצעי התקשורת, ובעקבותיה מצאו מרבית החוקרים כי המפגש בין המדיה לתחום בריאות הנפש חולל מהפיכה בהיקף האוכלוסיה הנחשפת למידע פסיכולוגי.
במחקרים (שאפרט בהמשך) נמצא תיקוף להשערה כי אמצעי התקשורת הם מקור חיובי וחשוב לאספקת מידע בנוגע לבריאות הנפש. הם מפחיתים את המיסטיפיקציה, הדעות הקדומות והבורות בנוגע לטיפול נפשי, וככאלה תורמים באופן דרמטי
בתהליך ההחלטה לפנות לטיפול נפשי.
Wills & DePaulo, 1989 מתארים מודל תהליכי בן שלושה שלבים לפניה לעזרה נפשית:
- שיחה עם מקורות תמיכה לא פורמליים (חברים, קרובי משפחה)
- חיפוש עזרה מאנשי רפואה ודת,
- פניה לעזרה נפשית במגזר הציבורי או הפרטי.
השלב הראשון של תהליך הפניה כולל בעיקר השוואה חברתית וחיפוש גורמים מחזקים (self enhancement) לשיפור ההרגשה לגבי הפניה עצמה. בהחלטה על הפניה נלקחים בחשבון גורמי ´עלות נפשית´, כמו מבוכה חברתית, בושה ופגיעה בדימוי העצמי (מה זה אומר עלי אם אני הולך לפסיכולוג?). בהקשר זה חשיפה למידע הינה גורם חשוב לעין ערוך בהקטנת העלויות הנפשיות. הפונים לומדים על מוסדות בריאות הנפש, על סיבות מקובלות לפניה, על תהליכי פניה של אחרים, ובכך מפחיתים את הסיכון להרגיש בושה וחרדה מעצם הפניה.
ברצוני לטעון, כי הפורומים באינטרנט מהווים אמצעי יעיל לא פחות משאר אמצעי התקשורת, ואולי אף יותר, כשלב מעבר וכזרז משמעותי עבור אנשים המתלבטים לגבי פניה לטיפול. הפורום מהווה מקור בלתי-רגיל למידע עדכני, מהיר וחינמי (ללא תשלום) לאדם הנמצא בצומת החלטה לגבי פניה לטיפול או שאינו מודע כלל כי ניתן לטפל בבעייתו באופן מקצועי.
לעומת אמצעי תקשורת אחרים, לאינטרנט
יתרונות ייחודיים: המידע נשמר לאורך זמן על-גבי הפורום, ומאפשר לקוראים רבים לקרוא אותו ולהפיק ממנו תועלת. לעומת עיתון, התגובה מהירה (אצלי - לא יותר מיום-יומיים אחרי הפניה, ויש פורומים בהם התגובה של המנחה אף מהירה יותר). האינטרנט זמין, זול ומאפשר המשכיות של הדיאלוג. יש בפורום שילוב של תשובת מומחה (כמו בעיתון או ברדיו) יחד עם תגובות של הציבור (כמו בקבוצה) ואפשרות למעקב ובירור נוסף על פני זמן. הפורומים מגיעים למגזרי האוכלוסיה הפחות נחשפים ליעוץ בעיתון וברדיו כמו בני-נוער ואחרים.
על כן,
כל הגורמים שנמצאו במחקרים כמסייעים בשלבי הפניה לטיפול נוכחים לפי התרשמותי בפורום יעוץ נפשי באינטרנט, והופכים את הפורום למקום מצוין בדרך שעושה אדם ממצוקה נפשית ועד פניה לטיפול בפועל.
אפרט את הגורמים ואצרף לינקים לדוגמאות מהפורומים באתר ´מסע אל העצמי´:
- השוואה חברתית המקטינה בושה (לגלות כי יש עוד אנשים שמשתמשים בשירותי בריאות הנפש, שמתלבטים לגבי טיפול, שאינם יודעים מה זה OCD וכדומה).
דוגמה:
יחיאל מגלה שיש לעוד אנשים חוסר בטחון.
- מידע על המימסד הטיפולי המקטין עלויות חברתיות כמו החשש לטעות או להפגין בורות בזמן הפניה (להגיד מושגים שגויים, לפנות למקום הלא נכון, לטעות בין פסיכולוגית לפסיכיאטרית וכדומה).
דוגמה:
מעיין בוחנת אפשרויות לטיפול קבוצתי וזוגי.
דוגמה לליבון
התלבטות בין אפשרויות טיפול שונות.
- מתן לגיטימציה לפניה לאבחון וטיפול מאשת מקצוע חסרת אינטרס (הפעילות בפורום היא התנדבותית, ללא מטרות מסחריות).
דוגמה:
שני מגלה שניתן לפנות לטיפול בחרדות שלה באוניברסיטה. ועוד
שני, אולי אותה אחת, מתארת את תהליך הפניה תוך כדי גיבוש התובנה.
דוגמה:
טלי מבררת אם מקובל לפנות למטפלת דרך האינטרנט.
דוגמה:
רותם מבררת האם הבעיה שלה מצדיקה פניה לטיפול.
- מתן לגיטימציה לא לפנות לטיפול, במקרים בהם מספיק ´נרמול´ של תגובות ומצוקות (מרכיב זה ניתן למצוא באופן בולט בפורום ´מתבגרים´, בו נערים ונערות נתרמים מאד מההכרה כי רגשות שמסיבים להם סבל הם נחלת רבים בני גילם, ולומדים דרכי התמודדות יומיומיות עם בעיות כמו מצבי-רוח, חוסר בטחון בחברה וכדומה). אלמנט זה קשור הדוקות להיבט הקבוצתי של הפורום, אך מעבר להיבט התמיכתי הוא מסייע בליבון הגבול בין בעיות המחייבות פניה לעזרה מקצועית וכאלו שניתן להתמודד אתן ללא טיפול.
דוגמה:
מעיין ב´הלם´ מתחילת הלימודים האקדמיים, ושמחה להבין שזה נורמלי.
לסיכום – אני מוצאת את המסגרת של פורומים בהנחיית אנשי מקצועות בריאות הנפש כמסגרת המאפשרת תועלות רבות, על-ידי החשיפה של הציבור הרחב לשפה, לידע ולחשיבה הפסיכולוגית. הבאתי על קצה המזלג את מחשבותי לגבי הפורום המקוון כמקום המקל על תהליך הפניה לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. אשמח לשמוע את דעתכם, הקוראים המשתתפים בכנס וירטואלי זה, ואני מאחלת לכולנו כנס פורה, מעשיר ומלמד.
- עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית, מדריכה בטיפול ובאבחון.
מנחה באתר מסע אל העצמי, בפורומים: חרדה ודכאון, זוגיות, מתבגרים, חלומות.
לקראת דיון: |
אני מזמינה את משתתפי הכנס, אשר קראו את דברי, להעיר, להעלות שאלות ורעיונות, שיעשירו את כולנו. כמה שאלות שכדאי לתת עליהן את הדעת:
- מה הסכנות בפניה לטיפול דרך התייעצות בפורום אינטרנט?
- מה תפקידו של מנהל פורום כזה? מה הגבולות שעליו להיות ערני לגביהם?
- האם יש מקום בפורום אחד לצרכים כה מגוונים (תמיכה, מידע, השוואה, התיידדות, שיתוף וכדומה)?
- האם מומלץ ליצור פורום שיתמחה בנושא של פניה לטיפול
- כיצד להתמודד עם פונים הנמצאים בטיפול ורוצים הערכה לגבי התועלת שלו או הפניה למטפל/ת אחר/ת?
רשימה ביבליוגרפית:
ארנון, ג. (1987)
רדיו כמקור לעזרה פסיכולוגית: מוטבציות האזנה ודימויים העצמי של מאזינים ופונים. עבודת MA, החוג לפסיכולוגיה, אונ´ ת"א.
ברק, ע. ולביא, ש. (1999)
קבוצת תמיכה מקוונת: שיטה חדשה להתערבות ייעוצית.
גרין, ד. (2000)
פרויד והטיפול הנפשי באינטרנט, מתוך הרבעון ´נפש´, חוברת 4, אוגוסט 2000.
הומינר, ד. (2004)
מחדר הטיפול אל החלל הוירטואלי, הרצאה בכנס.
ויינברג, ח. (2001)
תהליכים קבוצתיים ברשימת דיון באינטרנט, ´פסיכולוגיה עברית´.
יונוביץ, ר. (1987)
תכניות יעוץ פסיכולוגי ברדיו ופניה לטיפול אישי. השוואת מוטיבציות וציפיות הפונים. עבודת MA, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
לוי, א. (2004)
שורשים פסיכואנליטיים ומושגי יסוד בפסיכותרפיה והאינטרנט, הרצאה בכנס.
קליינר-פז, ע. רביב, ע., רביב, א. (1991)
עמדות של פסיכולוגים כלפי תכניות יעוץ פסיכולוגי ברדיו, עבודת גמר לתואר מ.א. אונ´ ת"א.
Bouhoutsos, J.C. (1983) The mental health professions and the media:
Innovations in Clinical Practice: A source book, (3, 361-370), Sarasota, Florida: Resource Exchange Inc.
Bouhoutsos, J.C., Goodchild, J.D. & Huddley, L. (1986) Media Psychology, An
empirical study of radio call-in psychology programs,
Professional Psychology, 17(5), 408-414.
Turkle, S. (1996) Virtuality and Its Discontents Searching for Community in Cyberspace
שרי טרקל, הכהנת הגדולה של חקר השפעות הטכנולוגיה והאינטרנט על העצמי והחברה. למתעניינים בקריאה נוספת בנושא
באתר של טרקל.
Wills, A. & DePaulo, B.M. (1989)
Interpersonal Analysis of the Help Seeking process.
- עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית, מדריכה בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה. לשעבר פסיכולוגית ראשית במכון טריאסט-שריג, וכיום מטפלת אישית, זוגית וקבוצתית. מדריכה בטיפול זוגי, מלמדת דינמיקה קבוצתית במכללת בית ברל וטיפול זוגי במכון ´מעגלים´.
|
----------------------------------
תגובות לכתבה
המעונינים להגיב למאמר ישלחו הערותיהם לצוות הפורטל
